מאמר זה יעסוק בהתפתחות שחלה במשק החקלאי הקטן מאז שפיתח הארי פרגוסון את הטרקטור שנקרא על שמו ואת שיטת הרתימה לטרקטור הנקראת "שיטת פרגוסון" (ferguson system )
החקלאות בעולם מתחלקת לשני סוגי משקים, האחד הוא המשק הקטן, בבעלות משפחתית, שמעבד קרקע פרטית בהיקף מתאים ליכולת המשפחה לעבדו בעבודה עצמית, והסוג השני של חקלאות,שהולך ותופס יותר ויותר מקום בעולם ובארצנו הוא המשק המתמחה, שבבעלותו שטחים גדולים המנוהל על ידי חברות גדולות עם השקעות מתאימות במיכון ובציוד...
אנו נעסוק בתקופה של אמצע המאה הקודמת ובמעבר משימוש בבהמות עבודה,ככוח עיקרי במשק המשפחתי, לטרקטורים ולציוד שהחליפו אותן, ובכך העלו את ההספק והקלו על החקלאי...
אצלנו, בישראל, כשרוב הקרקעות לעבוד חקלאי הן בבעלות המדינה, נוצרה חלוקה דומה בהתאם לצורת ההתישבות – הקיבוצים עיבדו חלקות גדולות וכתוצאה – המיכון נכנס למשק הקיבוצי הרבה לפני שנכנס למשקים הבודדים במושב, שבו כל חקלאי, בעבודה עצמית, שלו ושל משפחתו, עיבד חלקה קטנה משלו במשק מעורב שכלל פלחה, מטעים, ירקות,רפת ולול...
עד סוף שנות החמישים של המאה הקודמת היה הסוס או הפרד הכוח המניע העיקרי במשק המושבי להובלות, עבוד הקרקע והפעלת כלים כגון מקצרה, מגוב, מכבש ועוד... (חלק מהיבולים בשדות נועדו להאכלתם ). בסוף שנות ה50 ובתחילת שנות ה60 הגיעו לארץ טרקטורים קטנים מגרמניה (הולדר, פורשה) ואפילו נעשה בארץ ניסיון ליצר טרקטורים (זאטוט). הם החליפו את בהמות העבודה בהובלות, קציר ירק ועיבודים קלים. את העיבודים היותר כבדים, בחלקות הקטנות של המושבים, עשו טרקטורים יותר גדולים, בעיקר מתוצרת פרגוסון, שהיו בבעלות בודדים בכל מושב, והיו מתאימים מאוד למשק המושבי...
הארי פרגוסון (1880 – 1960) נולד וגדל במשק חקלאי קטן באירלנד וחזה על בשרו את הקושי הפיזי שבעבודת האדמה. לאחר שלמד הנדסת מכונות, בתחילת המאה הקודמת, חיפש דרכים להקל על החקלאים הקטנים... באותה תקופה חל המעבר בהפעלת כלים חקלאיים מטרקטורים שהופעלו על ידי מנועי קיטור לטרקטורים עם מנועי שריפה פנימית שהתאימו בעיקר לחקלאות בארצות הברית. הכלים,שבעבר נגררו על ידי מספר רב של בהמות עבודה (קומביין שנגרר על ידי 27 פרדים) – נגררו מאז על ידי טרקטורים. הפעלת המנגנונים בכלים הועברה מגלגלי ההסעה שלהם וכן הרמת הכלים והורדתם בדרך אל השדה וסיבובים בו בזמן העבודה. בחלקות קטנות היה צורך בהתקדמות הטרקטור והכלי על מנת להרימו בסיבוב בתוך השדה.
הארי פרגוסון רצה להשיג את היעדים הבאים:
- להצמיד את הכלי אל גוף הטרקטור שיהיו יחידה אחת.
- להרים ולהוריד את הכלי במאמץ קל של המפעיל.
- להגביר את היצמדות גלגלי הנסיעה של הטרקטור אל הקרקע על אף משקלו הנמוך.
- להפעיל את הכלי, אם יש צורך בכך, מהטרקטור ולא מגלגלי הנסיעה,עם אפשרות שילוב וניתוק ממושב הנהג.
- ליצור מצב שבו העומס על הטרקטור שנוצר עקב משיכת הכלי הרתום אליו, יהיה מבוקר וקבוע ויבוטל במקרה שנוצר עומס חריג.
- לאפשר החלפת כלים מהירה ונוחה, כך שהטרקטור אחד יכול לשמש לעבודות שונות בהתאם לצרכים של החקלאי.
- לתת לחקלאי אפשרות לשנות את המרחק הרוחבי בין הגלגלים בהתאם למרחק בין השורות בגידול שאותן הוא רוצה לעבד.
- להציע לחקלאי מבחר עשיר של כלים, כשלכולם אפשרות להתחבר לטרקטור בקלות יחסית.
- לשמור על קשר עם החקלאי לאחר רכישת הטרקטור והכלים –על ידי אנשי שרות אזוריים ולספק לו כלי עבודה מיוחדים כך שיוכל לטפל בטרקטור ובציוד בכוחות עצמו.
- לאפשר שימוש בטרקטור גם במצבי סביבה מיוחדים כמו קור, שלג, אדמה בוצית וכו"
- נוחיות למפעיל. כסא נוח,דוושות קלות להפעלה, הגה קל, שליטה ממושב הנהג על כל הידיות הנחוצות ועל שעוני הבקרה של הטרקטור.
בשנת 1936 הצליח הארי פרגוסון, בשותפות עם דיויד בראון, ליצר טרקטור שיושמה בו "שיטת פרגוסון
מה היא שיטת פרגוסון? ואיך היא עונה ליעדים הנ"ל?
הכלים, כל הכלים, נרתמים אל הטרקטור בשלוש נקודות.שתי זרועות תחתונות שמתחברות אל גוף הטרקטור מתחת לציר של הגלגלים האחוריים, הן המושכות את הכלי הרתום אליהן,ומרימות ומורידות אותו, בעזרת לחץ שמן הידראולי, לפי הצורך. מעליהן נמצאת הזרוע השלישית שמתחברת אל הטרקטור מעל קו הציר של הגלגלים האחוריים ואל הכלי בגובה דומה למרחק האנכי שבין הזרועות התחתונות והזרוע השלישית כך שנוצרת מעין מקבילית והכלי נשאר מאוזן לקרקע גם כאשר הוא מורם. יש אפשרות לכוון את הזרועות לגובה ולאורך לפי הצורך. שתי הזרועות התחתונות הן אלה שמושכות את הכלי, מחרשה לדוגמא, והתנגדות הקרקע לפעולת הכלי חוזרת אל הטרקטור, דרך הזרוע השלישית, בכוון ההפוך. בצורת רתימה זאת אין סכנה שהטרקטור, כתוצאה מהעומס על הכלי, יתרומם בחלקו הקדמי אלא להפך – העומס תורם להצמדות יותר טובה אל הקרקע ומונע החלקה...
הלחץ ההידראולי המשמש להעלאת הכלי נוצר על ידי משאבה הטבולה בשמן של תיבת ההילוכים ומשמש גם להפעלת כלים נוספים כמו מעמיס קדמי או עגלה מתהפכת, ההרמה וההורדה של הכלי נשלטת על ידי שני גורמים: המפעיל, בעזרת ידית הנמצאת מימינו ובזמן העבודה – על ידי מנגנון מיוחד ששומר על התנגדות קבועה של הכלי על הזרוע השלישית. כאשר הכלי נתקל בהתנגדות גדולה יותר מזאת שנבחרה על ידי המפעיל – נוצר לחץ גדול יותר על הזרוע השלישית כנגד הטרקטור וזה משפיע על המנגנון לכוון הרמת הכלי עד שההתנגדות חוזרת למצב הקודם...
כלים הצריכים הנעה סיבובית להפעלתם, כמו מקצרה או מרסס, מקבלים אותה ממעביר הכוח הנמצא בחלק האחורי של הטרקטור ולא מגלגלי ההסעה כפי שהיה נהוג קודם לכן. השליטה על חיבור מעביר הכוח נעשית ממושב הנהג.
במפעל של פרגוסון פיתחו כלים רבים שמותאמים במיוחד למשק המעורב הקטן וכולם נרתמים לטרקטור בשלוש נקודות..
להלן רשימה של כלים מתוצרת פרגוסון המתאימים לטרקטורים מהסדרה של TE20 שחלק גדול מהם הגיע לארצנו יחד עם הטרקטורים בתחילת שנות ה50.
כלי זריעה:
- • מדשנת
- • דריל נגרר
- • מכונה לזריעת תפו"א
- • מכונה לזריעת תירס
- • מרסס
כלי עבוד:
- • מחרשות סכינים
- • מחרשת צלחות
- • מחרשה מתהפכת
- • סב סוילר
- • קולטיבטורים מסוגים שונים
- • משדדות מסוגים שונים
- • מתלם
כלי עזר:
- • עגלה מתהפכת
- • ארגז אחורי
- • מעמיס זבל אורגני
- • מפזרת זבל אורגני
- • מקדח אדמה
- • סקרייפר
- • ג"ק להרמת הטרקטור
- • מסור עצים
- • משאבת מים
- • גלגל רצועה להפעלות שונות
כלי אסיף:
- • מכונה להוצאת תפו"א
- • מקצרה אחורית
- • מקצרת גחון
- • מגוב מהפך
- • מגוב שניים
- • מכונת דיש לתירס
בשנת 1938 עבר הארי פרגוסון לארצות הברית וביחד עם הנרי פורד החלו ליצר טרקטורים לפי שיטתו. כך באו לעולם הטרקטורים של פורד. בשנת 1946 הסתכסכו השניים ופרגוסון חזר לאנגליה ופתח מפעל משלו ליצור טרקטורים אלה הטרקטורים מסדרת te20 tractor England 20 (h.p).
שצבעם אפור. יצורם נמשך עד 1956 כאשר חברת פרגוסון התמזגה עם חברת מסיי הריס מקנדה וצבע הטרקטורים הפך להיות אדום.
בפרק הזמן של פרגוסון אנגליה שווקו מאות אלפי טרקטורים בכל העולם, כולל ארצות הברית, וגם אלינו, לישראל, הגיעו כמה אלפים. בתחילת הדרך היו המנועים, מתוצרת standart שעבדו על נפט (הנעה בבנזין). מ1953 הובאו טרקטורים עם מנוע דיזל, קצת יותר חזקים הידועים אצלנו בשם פרגוסון .28. במקביל יובאו לארץ מנועי פרקינס שהיו מיועדים להחליף את מנועי הנפט. יחד איתם הגיעו גם כלים מסוגים שונים. הטרקטורים נקלטו יפה, בעיקר במושבים, אודות לאמינותם, פשטותם והאפשרויות הרבות שהם הציעו לחקלאי...
הטרקטורים האלה "התחבבו" על החקלאים ברחבי העולם ובשנים האחרונות קמו בארצות רבות מועדונים של חובבי פרגוסון (דניה, הולנד, גרמניה, צרפת, וכמובן אנגליה, אירלנד, דרום אפריקה ואוסטרליה) הם נקראים בפי העם "פרגי האפור הקטן". החברים באותם מועדונים עוסקים בשחזור טרקטורים ונפגשים מדי פעם להצגת השגים.
אצלנו במוזיאון הטרקטור בעין ורד ישנם כמה טרקטורים כאלה וכן אוסף של כלים שהגיעו יחד איתם.
להלן כמה סרטוני אינטרנט שעוסקות בנושא.