ב-1930 לערך החל פרופ' פרדיננד פורשה בתכנון טרקטור עממי ("פולקס-טרקטור"), במקביל לתכנון ה"מכונית-העממית", הלא היא החיפושית הידועה, הפולקסוואגן, בהוראת הצורר אדולף היטלר ימ"ש.

התכנון, נכון לאותם ימים, היה חדשני ביותר, אפילו בהשוואה לטרקטורים מדורות מתקמים יותר. אחד החידושים בטרקטור היה מצמד צנטריפוגלי-הידראולי, דבר שאיפיין את כל הדגמים עד האחרון שבהם ב-1963. הסיבה לתוספת זו היתה אמונתם כי חקלאים לא מיומנים דיים בתיפעול מצמד-קונוונציונלי. (הערת מתרגם: שטויות ! מי אם לא מושבניק/קיבוצניק יודע לעשות "דאבל-קלאצ'" כהילכתו ?!?! נראה "נהג עירוני" מעביר הילוכים עם עגלה עמוסה מיכלי תפוזים בעליה, מבלי לשלוט פרפקט בגיר ובקלאצ'...)

פורשה ייצר 3 אבות-טיפוס מונעי בנזין ב-1934, אשר הובילו לייצור סדרתי של טרקטורי דיזל, מקוררי אויר בהספקים 11-55 כ"ס, בעלי 1-4 בוכנות לא תלויות זו בזו.

פרט מענין נוסף, הוא שב-1946 כבר היה בתכנון טרקטור 4X4, הרבה לפני אחרים !!

לאחר מלחמת העולם השניה הוטלו מגבלות ייצור בגרמניה, ורק חבורת שייצרו טרקטורים לפני ובמהלך המלחמה, הורשו להמשיך ולייצר גם אחריה. מכיוון שפורשה לא עמדה בקריטריון, היא חתמה הסכם עם חברת "אלגיר" הגרמנית, (אשר ייצרה טרקטורים משלה) ועם חברת "הופהר שראנץ" האוסטרית, (אשר ייצרה עד אז מקצרות ומקצצות מסוגים שונים (דגמים שלה היו בא"י, ואחד מהם מוצג באוסף הטרקטורים)) לייצור טרקטור מתכנון פורשה. האחרונה היתה שותפה בעבר עם חברת "קלייטון שאטלוורף" הבריטית, וביחד ייצרו מנועים וטרקטורים, עד שקו-ייצור זה נקנה ע"י "לאנץ". טרקטורים אלו נקראו ה"טרקטורים הירוקים" על שום צבעם (אם כי כמעט זהים ל"טרקטורים האדומים" המוכרים לנו), והיו בהספקי מנוע של 11, 17, 22, 33 ו-44 כ"ס.

ב-1956 הועברו זכויות הייצור לחברת "מנסמן" , והיא המשיכה בייצור עוד כ 125,000 טרקטורים, צבועים אדום וזו היתה התקופה של ה"טרקטורים האדומים". גם הדגמים שונו, וכך נוצרו ה"ג'וניור" (14 כ"ס), ה"סטנדרט" (25 כ"ס), ה"סופר (38 כ"ס) וה"מסטר" (50 כ"ס). ב-1959 נוספו דגמים אחרים בהספקים של 15, 20, 26, 30, 35 ו-55 כ"ס. כ-1000 טרקטורים נמכרו ע"י הסניף האמריקאי שלהם. ב-1963 נסגר קו הייצור סופית, עקב צורך לעבור לייצור מנועי דיזל לטנקים של נאט"ו. המשך השירות הועבר לחברת "רנו".

לישראל הגיעו טרקטורי פורשה בשנות החמישים/שישים בעקבות הסכם השילומים עם גרמניה, ונפוצו בהמוניהם במשקים החקלאיים המושביים והקיבוציים.

הפרדוקס הוא שהטרקטורים אשר תוכננו במקורם עבור הצורר הנאצי, הגיעו לבסוף בהמוניהם גם ליהודי ארץ-ישראל, למרות הכל ועל אף הכל !