רוב עבודות השדה, במשק החקלאי, נעשות בתנועה לאורך השדה, בעזרת כלי שנמצא מאחורי הכוח המושך, ועושה את עבודתו תוך כדי תנועה. הכלים שונים בצורתם בהתאם לעבודה שהם צריכים לבצע. מהמחרשה שהיא הכלי העתיק ביותר ועד הקומביין המשוכלל של ימינו – חלק מהכלים הם נגררים כמו המחרשה, המשדדה הקלטרות למיניהן שנועדו להכין את הקרקע לזריעה ולהשמיד עשבי בר. בהמשך ניצלו את כוח המשיכה להפעלת מנגנונים, בעזרת גלגלי ההסעה בהתאם לצורך, כמו מקצרה (1830) מערמת, מאלמת, מגוב, מכונות זריעה ודישון עד קומביין שנגרר על ידי 27 פרדים.

הכוח המושך הראשון היה האדם עצמו (לפני אלפי שנים) אחריו באו השוורים הסוסים והפרדים, עד שהיגיע מנוע הקיטור שעמר בצד השדה ועזרת כבל משך את המחרשה הלוך וחזור... כשהופיע מנוע השריפה הפנימית הרכיבו לו גלגלים וכך נוצר הטרקטור שהחליף את בהמות העבודה ככוח משיכה. בשנות ה^-30 של המאה הקודמת הוסיפו את ה^-p.t.o. כדי להפעיל מנגנונים של כלים שונים שהטרקטור גרר...

ככל שמנוע הטרקטור חזק יותר צריך גם לדאוג לכוח הנגדי – האחיזה בקרקע. בהתחלה פתרו בעיה זאת על ידי טרקטור זחל – שטח מגע גדול של הטרקטור עם הקרקע, אחר כך הופיעו גלגלי הברזל עם שניים גדולות שננעצות בקרקע ומונעות החלקה, ואז הופיעו גלגלי הגומי והנעה 4×4 וכו והיום שמעתי על טרקטור עם 8 צמיגים ו^-400 כוחות סוס. בשיטת הרתימה של המחרשה לטרקטור, שאותה המציא הרי פרגוסון, משתמשים בהתנגדות הקרקע למחרשה כדי להגביר את האחיזה של הגלגלים באדמה.

באנגליה של שנות ה^-60 חיברו שני טרקטורים זהים, אחד אחרי השני, כשהנהג יושב על הטרקטור האחורי ויכול לשלוט נם על הקדמי וכך השיגו הכפלת כוח המשיכה והגדלת האחיזה בקרקע. 

חיבור שני טרקטורים בבית

הייתי בתערוכה באנגליה וראיתי אותם בפעולה. החלטתי לנסות לעשות דבר דומה מתוך האוסף הפרטי שלי. לקחתי שני טרקטורים פרגוסון 28, שניהם מניעים ונוסעים, לאחד מהם הורדתי את הציר הקדמי והשענתי את גחונו על יצול אחורי, יציב, של הטרקטור השני, עם ציר סיבוב ביניהם, כמו שרותמים עגלה. השארתי את הגלגלים הקדמיים...

הבעיה הראשונה הייתה – איך לנהוג את הטרקטור הקדמי בעזרת גלגל ההגה של הטרקטור האחורי. ריתכתי זרוע קצרה מול כל ציר של הגלגלים הקדמיים והעברתי כבל פלדה אל זרועות ההגה של הטרקטור האחורי, דרך גלגיליות קטנות שנמצאות מתחת לציר הסיבוב – כך שגם בסיבוב לא ישתנה אורך הכבלים (בפרגוסון יש שתי זרועות הגה).

את בעיית המצמד פתרתי בעזרת מנוף אנכי מעל הרגלית של שני הטרקטורים וזרוע קצרה אל דוושת המצמד. חיברתי כבל פלדה בין המנופים שעובר דרך גלגלת קטנה שנמצאת מעל ציר הסיבוב, כך שבמשיכת המנוף בטרקטור האחורי נידרך המקשר גם בטרקטור הקדמי ומאפשר שילוב הילוך בו.

לקחתי מנגנון הורדה והרמה של שימשת החלון ממכונית ישנה והרכבתי אותו ליד ידית ההילוכים של הטרקטור הקידמי כך שאפשר, בדרך חשמלית, להזיז אותה למצב של הילוך ראשון, ניוטרל, ושני כשהפיקוד הוא מהטרקטור האחורי, כולל נוריות ביקורת המראות באיזה מצב נמצאת הידית.

את ידית הגז של הטרקטור הקידמי אפשר להפעיל מהטרקטור האחורי בעזרת כבל גז ממכסחת דשא.

כדי להגיע למצב שבו שני הטרקטורים משתתפים בעומס באופן שווה – התקנתי מדי סיבובים דיגיטליים על יד צירי ה^-p.t.o. כאשר התצוגה שלהם נמצאת לפני המפעיל והוא יכול לדאוג לכך ששני הטרקטורים יעבדו ביחד.

השליטה על הכלים הרתומים מתבצעת מהטרקטור האחורי, וכן כל יתר האפשרויות האחרות כמו נסיעה לאחור, נסיעה לשדה, בהן הטרקטור הקידמי משמש רק להיגוי וידית ההילוכים שלו נמצאת בניוטרל.

היתרונות של שיטה זאת הם – הכפלת הכוח המושך ושיפור האחיזה בקרקע. יתרון נוסף הוא האפשרות להפריד בין הטרקטורים ואז יש שני טרקטורים לעבודות קלות.