פרמל, H, 1949, כפר המכבי, לא תקין

סיפורו של הטרקטור הזקן

בשנות החמישים, הרבה לפני עידן הכותנה בארץ, גידלנו תירס, גם לתחמיץ וגם לקלחים (כלומר לגרעינים). למטרה זו נקנה טרקטור מיוחד אשר נקרא פרמל-H, ואשר התאים בדיוק לצרכים המיוחדים של גידול זה הטרקטור היה מדגם מוגבה כך שמרווח הקרקע שלו היה גדול וניתן היה לעבור ולעבד את התירס בלי לפגוע בעלווה. על גבי הטרקטור הרכבנו קלטרת מיוחדת כפולה אשר הייתה מורכבת גם בחלקו האחורי וגם בחלקו הקדמי, כך ששום צמח בר לא שרד לאחר הקילטור.
הייתה זאת עבודתי הראשונה בפלחה (היה פעם ענף כזה). נסעתי באופנים לשדה, כשהמורה המסור שלי היה חברנו שמואל רון ז"ל. לאחר שלימד אותי את רזי הקילטור והכיוונים השונים, הייתי נוסע ומקלטר לאורך השורות הארוכות ונהנה מכל רגע.
לטרקטור היה גם התקן מיוחד לקטיף קלחי התירס. כאשר הגיע מועד הקטיף היינו מרכיבים את ההתקן, והקלחים היו נופלים לעגלה אשר הייתה מחוברת לטרקטור. כל היבול פוזר לייבוש על משטח בטון מאחורי הרפת הישנה (רפת א') וכאשר התייבש די צרכו הופרדו הגרעינים מהשיזרות, בתחילה ביד כאשר החברים גוייסו לעבודה זאת, ובהמשך בעזרת מכונת דייש נייחת אשר קיבלה את הנעתה בעזרת רצועות מטרקטור אחר.
הייתה זאת חגיגה גדולה, כאשר עבדו סביב חברים וילדים לראות עבודה זו. הגרעינים נארזו לשקים והוערמו לערימות. השזרות נפלו ויצרו ערימה גדולה וגבוהה.
עבודה נוספת שביצע הטרקטור הייתה קציר החציר. על גחון הטרקטור הייתה מורכבת מקצרה, כך שניתן היה לראות בנקל אם המקצרה הייתה נסתמת או כל תקלה אחרת. לאחר הקציר, משך הטרקטור מגוב מהפך שייצר שורות שורות של היבול (אשר נקרא וול). לאחר שהחציר התייבש די צרכו משך הטרקטור את מכבש החבילות בעל מנוע הבנזין שנקרא T-50. איסוף החבילות גם כן בוצע בגיוסים בעבודה לא קלה.
דלק הטרקטור היה נפט (היה פעם דבר כזה). התנעת הטרקטור בוצעה עם בנזין ורק כאשר התחמם המנוע הועבר לנפט. שיטה זו הייתה מאד מסורבלת ולא נוחה.
לפתע נעלם גידול התירס במשקנו. ישראל קיבלה את גרעיני התירס בחינם כמענק מארה"ב, ולכן כבר לא היה כדאי לגדלו. לטרקטור נותרו עבודות שוליות עד שהוצע לפנסיה.
גם סופו היה עצוב ומיותר. כאשר עמד הטרקטור והוכן לשימושו האחרון בגן הילדים והביטח עליו כבר בוטל, קרה אסון. לחצר הקיבוץ נכנס אורח לא קרוא עם ביתו הקטנה. האורח הושיב את ביתו על הטרקטור וכאשר שחררה הילדה את בלם החניה שלו החל הטרקטור להידרדר. האורח ניסה לעצור את גלגלי הטרקטור וזה דרס אותו. הדבר עלה לנו בכספים גדולים.
לאחר סיום המשפט נגרר הטרקטור למקומו האחרון, והוצב מאחורי "גן-הדס". בתחילה היה אטרקציה ואחר נשכח מלב הילדים, וכבר כשלושים שנה הוא עומד בודד עזוב ועצוב.
לאחרונה הוצע לנו להעביר את הטרקטור ל"מוזיאון הטרקטור והמיכון החקלאי". מתברר שדגם טרקטור זה הוא כה ייחודי עד שנותר האחרון מסוגו בארץ, וכן הועבר בכבוד למקומו הסופי. הטרקטור ישופץ וישוקם ונוכל לראותו צעיר ויפה כפי שהיה.
כתב: דני סלע, כפר מכבי