פרמל, M, 1940, קבוץ רעים, לא תקין

הוא נולד מתי שהוא בסביבות שנות הארבעים, איפה שהוא בארצות הברית למשפחת מק-קורמיק אינטרנציונל המאד מפורסמת.

הוא עלה לארץ בשנת 1950, במסגרת חיזוק הרוחות הממונעים של ההתישבות החלוצית חקלאית בארץ ישראל.

כך נפל בחלקו של קיבוץ רעים, אז תל ג'מע, להנות משרותיו החשובים מאד.

לקיבוץ היו עוד שני טרקטורים מאותה המשפחה, טרקטור אחד קטן " Farmall cab" שעבד בעיקר בגן הירק שלנו, שילדו החלוד עומד עדיין בחצר גן הילדים, וטרקטור שני באותו סדר גודל של ה" Farmall -M" אבל על גלגלים קידמיים רגילים.

מה שאיפיין את ה Farmall שלנו היו כמובן הגלגלים הקדמיים הצמודים שלו, מתחת לרדיאטור. בתחילה הוא ניראה לנו כמו טרקטור על שלושה גלגלים. אנחנו הפלחים, חששנו לנסוע עליו שמא יאבד שיווי משקל ויתהפך עלינו. אבל מהר מאד התרגלנו אליו והוא הפך להיות ה-baby של כ-ו-ל-ם!

כולם התחננו לעבוד עליו בשדה. סידור העבודה הפנימי של הענף סידר תור שיאפשר לכל אחד לעבוד איתו לפי הסדר.

הדלק החביב עליו היה גם בנזין וגם נפט. מיכל קטן לבנזין ומיכל גדול לנפט. הבנזין שימש להתנעה מהירה ולאחר חימוש המנוע במשך כמה דקות, היינו מעבירים לנפט באמצעות צנרת משותפת לשני סוגי הדלק. היה לו אמנם מתנע חשמלי מופעל על ידי מצבר, אבל לרוב היינו מתניעים באמצעות מנואלה. למה? המצבר היה לרוב ריק.

הוא ביצע, בעיקר, עבודות על אדמה קשה (לא חרושה), בגלל מבנה הגלגלים הקדמיים.

באדמה תחוחה הוא היה מתחפר ושוקע.

עם בואו לקיבוץ הוא התחיל לעבוד בהחלפת משמרות. היה נוסע במהירות של 35-40 קמ"ש להנאת החבר'ה שדימינו לעצמם טסים על טיל קרקע-קרקע.

אחר כך עבד בדישון שדות, קציר שחת, גיבוב שחת וקש וקלטור בגידולי שורות כמו דורה, חריע, ועוד.

בעונת הזריעה, הוא הוביל זרעים לשדות וקש כבוש הביתה בקיץ.

הייתה איתו בעיה קטנה בביצוע עבודות בשדה. בגלל הגלגלים הצמודים היה לנו קשה מאד לשמור על תלם ישר. כאשר הגלגל האחורי נמצא בקו אחד עם הגלגל הקדמי אזי קל מאד לשמור על קו ישר, לא כך עם גלגלים קדמיים במרכז הטרקטור.

מקרה שהיה בגלל הגלגלים "התאומים": אחד הפלחים עבד בדישון בשדה, הוא ראה לפניו בור שהיה למעשה פתח באר. הוא העריך שיוכל לעבור מבלי לסטות הצידה אבל לא לקח בחשבון שהגלגלים האחוריים לא בקו אחד עם הקדמיים. הגלגלים הקדמיים אמנם עברו אבל הגלגל האחורי "בול" נפל לתוך הבור. המזל היה שקוטר הגלגל האחורי היה גדול יותר מפתח הבאר.

ונסיים בסיפור:

ערב חורפי אחד נתבקשתי על ידי מרכז הפלחה להחזיר לקיבוץ גן שלמה מדשנת ולחזור עוד באותו לילה. כמובן ביקשתי לנסוע עם ה-Farmall לביצוע המשימה. החושך ירד עלינו כבר בצומת סעד. הדלקתי פנסים והמשכתי. בצומת הודייה כבה המנוע באופן פתאומי. אחרי כמה ניסיונות התנעה כושלים פניתי לעזרה ונאמר לי שאם הפנסים דלוקים הטרקטור לא יעבוד כי המצבר ריק והרגולאטור לא יכול לספק חשמל גם לפלגים וגם לפנסים, כלומר עלי לנסוע בלי אורות... בקשתי מהשומר שלי שישב על המדשנת וכל פעם שיראה פנסים של רכב הבא מאחורינו ידליק גפרור על מנת שיוכלו לראות אותנו. כך הגענו לסיבוב ביל"ו. את הכיכר לא הקפנו אלא עלינו עליה. לגן שלמה הגענו בחצות. החלטנו לישון שם ולחזור למחרת בבוקר.

בלילה ירד גשם רב והטרקטור עמד בחוץ. קמנו בבוקר, התנענו וקדימה הביתה. אחרי כמה זמן המנוע כבה. לאחר ניסיונות רבים הסתבר שלמיכל הנפט נכנסו מי גשמים. רוקנתי הכוסית מהמים, התנעתי עם מעט הבנזין שנשאר והמשכנו. מול תל-נוף, על הגשר, המנוע כבה ויותר אי אפשר היה להתניע. ישבנו על הגשר וחיכינו לנס או למשטרה.

כעבור חצי שעה, באופן מפתיע ביותר מופיעה המשאית של הקיבוץ, הוא זיהה אותנו, עצר ואז נפתרה הבעיה. הובא מוט גרירה קשיח וכך הובלנו חזרה הביתה והגענו עם חושך ביום למחרת…

הזמן עושה את שלו. הגיעו כוחות סוס חדשים וחזקים יותר ולאט לאט הוזז ה-Farmall הצידה. עכשיו הוטלו עליו עבודות החצר בקיבוץ ולימים, כשיצא ל"פנסיה" (גם אני...) הועמד בחג ה-35 על תל בכניסה לקיבוץ לגאוות חקלאי העבר.

תם עידן ה-"Farmall" – נזכור אותו תמיד.

ראובן לילטי. קבוץ רעים